מימי חסקין

יערה היקרה שלום,
תודה על חווית הקריאה בספר שיריך!

הכותרת “לובשת בגד הפוך” כל כך יפה, עזה ומתארת נאמנה את החוויה של השיחה האינטימית עם ועל הנפש, מבפנים, מצד התפר שלה.
שירייך כותבים את הדקויות, הגוונים וההברות הקטנות. הם מנסים ללכוד ולתת שם לתהום, למהומה הפנימית ולאור הזורח בהפתעה.

התחלתי לסמן לעצמי שירים שקריאתם חוללה בי התרגשות מיוחדת והרשימה הלכה והתארכה. אציין מעטים בלבד:

השיר “זינגר – קולאז'” (עמ’ 132) לקח אותי לסבתא מזל שלי ולמכונת הזינגר שלה שמשמשת מעין שולחן או כוננית בחדר השינה שלי, בלי יכולת להיפרד ממנה, כאילו רהיט העץ והברזל הזה נושא בתוכו חלק ממנה.
השיר “על אוכף הזמן” (עמ’ 139) מכמיר את לבי. הביטוי “הערת שוליים מחוקה” כל כך צובט ומתחבר אל העיסוק שלי בעוזרות בית ובייצוגיהן הספרותיים.
שיר נפלא במיוחד, לצטט, לגזור ולשמור – “פנים” (עמ’ 149).
כמובן, “המורה ברתה – תמונת מחזור” (עמ’ 176) שתיאסף למצגת ייצוגי מורות ומורים.
את השיר “נוכחות אחרת” (עמ’ 128) אצרף למצגת שירה ירוקה.
ומעל לכולם השיר “איזון שביר” המופלא בעדינותו ובעוצמתו.
את המסה הנפלאה בסוף הספר אני מתכוונת להעביר לסטודנטיות/ים של בשנת הלימודים הבאה.

בתודה ובברכה חמה,
מימי