זמן בוורטיגו

תצפיתן כוכב ארץ, אַיֶּכָּה?

שַׁבָּת בַּבֹּקֶר.
מַיִם יְרַקְרַקִּים נֶחְרָשִׁים כְּמוֹ קִמְטֵי צְחוֹק
מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר
בְּהִתְגַּנְּבוּת יְחִידִים
אָחִי הַקָּטָן וַאֲנִי
וּשְׁתֵּי יָדָיו הָאֲמוּנוֹת שֶׁל אַבָּא חוֹתְרוֹת
לְשֶׁבַע טְחָנוֹת בַּיַּרְקוֹן.

עֲנַן הַקֶּמַח כְּבָר שָׁקַע מִזְּמַן בַּאֲדָמָה בֻּצִּית
עִם צִוְחַת צִפּוֹר בַּסְּבַךְ.
יְרֹקֶת סַלְעִית. מַיִם רֵיקִים.

עַכְשָׁו, כְּשֶׁיּוֹרִים כָּאן מִטְּוָח מִתְקַצֵּר
וּפַגִּים בְּנֵי יוֹם נִצְעָקִים בְּרַעַד צִפּוֹרִי,
אֵין כְּמוֹ הַמֵּתִים שֶׁלִּי לִשְׁתִיקָה יָפָה
תַּחַת גֶּשֶׁר מֵהָעוֹלָם הַבָּא אֶל זֶה הָעוֹלָם.
בְּלִי יְדִיעַת הַמָּחָר
הֵם שׁוֹמְרֵי נַפְשִׁי שָׂפָה אֶל שָׂפָה.

וַדאוּת

״ככל שהדברים משתנים, כך הם נשארים כפי שהיו״

אלפונס קאר

עֲצֵי בָּאוֹבַּבּ זְדוֹנִים צְמוּדֵי קַרְקַע
לְכָל מְלוֹא הָעַיִן,
יֵשׁ עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל.
זאֹת חֲלִיפָתִי.

עֲצֵי בָּאוֹבַּבּ מִכּוֹכָב קָטָן,
כְּמוֹ פַּעַם בַּאֲפֵלַת מֵאָה שֶׁחָלְפָה –

אֱמֶת אַחַת נוֹשֶׁכֶת נֶשֶׁךְ נָטְפָה מִן הַסַּכִּין.

לוּ גַּם עַכְשָׁו לְדַמְיֵן
שֶׁקֶט מוּבָס שֶׁל שָׁרָשִׁים עֲקוּרִים
בְּמַכַּת בָּרָק.
זאֹת כַּפָּרָתִי.

אַיִן חורץ לשון

1.
אֲנִי רוֹצָה
לִכְתֹּב מִלִּים שֶׁתָּעוּ בְּדַרְכָּן אֶל הָאָדָם בְּצֶלֶם
וּכְבָר אֵינָן

הֵן מְקַנְּנוֹת בְּמֵתֵי זַעַם.

מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ.
יָרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ יוֹצֵא לְחַטֵּא
אֶת מָה שֶׁלֹּא נִתָּן עוֹד

2.
מִלָּה פְּלִיטַת גֵּיא בֶּן הִנּוֹם
מַבָּט שֶׁלֹּא הָחְזַר לִנְדָנוֹ

מה שאין כרגע הוא בהישג יד

לאבא, בפעימת לב

1.
שָׁנִים רַבּוֹת אַחֲרֵי שֶׁגֹּרַשׁ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה –
אַבָּא בַּדֶּלֶת. בָּא לְהִתְעַנְיֵן
מָה נִשְׁמָע וּמָה
הִתְחַדֵּשׁ מֵאָז בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם

וּבְפֶה קָרוּעַ
חִלְחַלְתִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה
לְעַצְמִי
לִפְנֵי שֶׁנָּמוֹג

מה שאין כרגע הוא בהישג יד

2.
אַשְׁרֵי מֵתַי הַחַיִּים, זִכָּרוֹן צַח כַּחֲלֵב אֵם.
דֶּלֶת פְּתוּחָה כְּדֵי סֶדֶק בֵּין נֶחְלָם לְחוֹלֵם.
נֶעֱמָד מוּלִי בָּאוֹר. זֶה אַבָּא. שׁוֹתֵק, דּוֹמֵעַ.
נִרְאֶה שֶׁהָפַךְ לְמַכְחִישׁ מִיתָה.
רוֹאֶה אֶרֶץ זָהָב שָׁחוּט.

אַבָּא, בְּחַיֶּיךָ, לֵךְ לְךָ אֶל מְקוֹמְךָ.
פֹּה תַּנִּים מְתַנִּים מָוֶת כְּמוֹ אַהֲבָה.
וּמַטְבִּיעָה בְּמִצְחוֹ נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב.

מָה אֲנִי כְּבָר מְבִינָה בְּמֵתִים,
מֵיתָר פּוֹקֵעַ, גּוּרֵי חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ
וְאֵיךְ אָשִׁיב אוֹתוֹ אֶל מְנוּחַת עוֹלָמוֹ –

סְלִיחָה שֶׁנִּבְצָר מִמֶּנִּי לְלַוּוֹתְךָ, אַבָּא, אֲבָל
עֲסוּקָה עַכְשָׁו, וְהָאָרֶץ
עֲצוּבָה לֹא יוֹדַעַת נַפְשָׁהּ, וְשׁוּב
מַטְבִּיעָה בְּמִצְחוֹ סִימָן
שֶׁיָּנִיחַ יָדוֹ עַל רֹאשִׁי כְּמוֹ פַּעַם.

אָז לְלֹא הֶגֶה הוּא נִפְנֶה וְהוֹלֵךְ,
לִהְיוֹת כְּאֵב נִרְדָּם וּמְשַׂגְשֵׂג

ברכבת

בַּכֶּתֶר שֶׁל דַּלְיָה, שֶׁסּוֹבֶבֶת וְנוֹסַעַת
סָבִיב לִירוּשָׁלַיִם בַּלֵּילוֹת
וּבַיָּמִים צָעִיף עוֹטֵף צַוָּארָהּ
לְשָׁמְרְָהּ

וַאֲנִי לְאָחוֹר, סְחוֹר סְחוֹר בַּכֶּתֶר שֶׁלָּהּ
גַּעְגּוּעַ מֵאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה

עָמֹק בְּבֶטֶן הָהָר צְפִירָה אֲרֻכָּה
מְפַלַּחַת הַלְלוּיָהּ, מִסְתּוֹבֶבֶת קוֹדַחַת
עַל צִירָהּ כְּמוֹ סַכִּין בְּחֹשֶׁךְ בְּרֵאשִׁית

וּמִן הַתַּחְתִּית
שָׁם לְמַעְלָה בְּסוֹף הַמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת
כְּבָר צַהֲלוּלֵי שֶׁמֶשׁ עַל
יְרוּשָׁלַיִם אַחֶרֶת, שְׂעָרָהּ אָחוּז בַּסְּבַךְ,
חַיֶּיהָ תְּלוּיִים בַּדָּבָר
סוֹפֶקֶת כַּפּוֹתֶיהָ מִתְפַּלֶּשֶׁת סְבִיבוֹתֶיהָ
פּוֹתַחַת הִלּוּךְ –

פותחת בקפה / שֶׁלֶט שלא יוסר

מֵתָה רָחֵל הַפּוֹתַחַת בְּקָפֶה מֵרְחוֹב בֶּן יְהוּדָה
יְפַת בִּינָה וּמַרְאֶה שֶׁסִּגָּלִיּוֹת נִפְקְחוּ מֵעֵינֶיהָ
וּדְבַשׁ מַרְגָּלִיּוֹת מַתַּת אֵלִים
חֵמֶת חֲלִילִים
בְּכָל פַּעַם שֶׁסּוֹבְבָה אֶת הַסִּפְלוֹן לְכִוּוּן הָאוֹר,

שֶׁרִפְּדָה נַעֲרוּתִי בְּקִסְמֵי הָאוֹב
בַּחֲגִיגִיּוּת שֶׁל חָדָשׁ, בְּסֵבֶר שֶׁל סָבְרֵי מָרָנָן.
חֹד הַקּוֹץ עוֹד יִתְהַפֵּךְ בְּשׁוֹשָׁן,
כָּךְ מֵהֶבֶל פִּיהָ.

וַאֲנָשִׁים שֶׁזָּזוּ מִזְּמַן כְּקֻבִּיּוֹת עַל לוּחַ מִשְׂחָק
עֲדַיִן מְהַבְהֲבִים מִלִּים פּוֹרְחוֹת עַל דַּשׁ

וּמָה הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת הַיּוֹם עַל
פִּגְרֵי מִלִּים בְּרֹאשׁ חוּצוֹת –
חַטָּאת
וּמַכָּה
וּקְרִיעָה
עִם קְצָת כָּבוֹד לַמֵּתִים וְלַחַיִּים שֶׁאֵינָם מַגְלִידִים