רחל פרנקל-מדן פורסם ב'פסיפס' 83 , קיץ 2011 ספרה החמישי של יערה בן-דוד מלווה, כקודמיו, בקולאז'ים פרי יצירתה. זהו שדה אמנותי נוסף בו פועלת היוצרת במקביל לפעילותה בתחום המוסיקלי כזמרת – מבצעת של מוסיקה קלסית מתחומי הליתורגיקה והליד.[ בימים אלה ראה אור התקליטור על כנפי השירה בביצועיה ליצירות ויולדי, הנדל, באך, מוצרט, מנדלסון, ברהמס, הוגו […]
השירים נ-ה-ד-רי-ם. עלייך להיות שמחה וגאה. השירים על המשפחה ולזכר האח כל כך חזקים ומרגשים, וגם האחרים – אישיים, ארספואטיים ועוד. השיר בעוברו אל הקורא הוא של הקורא – וזה מה שבספרך קורה.מיכל סנונית
ספר נפלא!!! הרגשתי קרוב-קרוב. הצעיף של אבא, מכונת התפירה זינגר… דרישות שלום מהבית שלי… השירה נקייה מאוד ומובילה למקומות רחוקים וקרובים כמו ששירה אמיתית צריכה להיות. שלומית כהן-אסיף
המון תודות על איזון שביר! יפה ביותר!! את יודעת בוודאי שאת משוררת רבת-כשרון. אמשיך לקרוא בו לאט עוד ועוד. רחל חלפי
"נראה לי שספר שירייך אינו מותיר נים מכלל נימי הנפש שאינו מרעיד. מאוד אוהבת אצלך את הריסון של האמירה השירית ואת יכולת השליטה האמנותית הנדירה".ד"ר ליליאן דבי-גורי
ד"ר ליליאן דבי-גורי Read More »
אני קורא בשירייך, וראשי ממש סחרחר משיכרון התפעמות מן היפעה שבהם – מרקם הדימויים המשורגים העשיר, הארמזים החכמים, הרגישות האנינה והמעודנת, המודעות העצמית והשירית, פשוט קסם אמיתי, שירה שלעולם אינך רווה מגמוע אותה. נפלא. גד קינר
שירייך מעמיקי הראות והביטוי כובשים את הלב. אני מאחלת לך המשך מוצלח ביצירתך רבת הנתיבים ורחבת האופקים. אביבה דורון
אני קורא ומתרשם מעדינות המבע ומעומק הרגש בשירים. נוגעים במיוחד אלה המשרטטים את הזיכרון מאהובייך שאינם. גם שירים אחרים, כגון המחזור היפה על הנפאלית שטיפלה באמך, מרטיטים באנושיותם ובביטוים העשיר והעמוק. אבנר הולצמן
זהו ספר "נושם", בלי קלישאה. במשמעות המקורית של המלה הזאת. בשירייך מִתְחַיִּים רגעים הצוברים משמעות מכוחו של מבט מתמסר. שבו את לבי בכתיבתך העדינות, חוכמת התובנה והחוש ליופי. תובנה פואטית משמשת מעין נחמה המלווה את האובדן בגילוייו השונים. יש בה המודעות לממדי העומק של מה שנראה פשט החיים. אובדן ולבדיות הצמיחו לנפשך כנפיים פלאיות, כמו
תודה לך על הספר הבשל והמגובש כל כך, בן טיפוחייך, שהפך לבן בית אצלי, בין השאר בזכות הדיאלוג האינטנסיבי שבו עם ה"זולגים לעולם האמת" (בפרפרזה על אחד השירים). נדמה לי שלזה נקשר גם העניין הבולט בספר בארספואטיקה; שתי החידות נטולות הפשר האלה קשורות הרי זו בזו לבלי הפרד. תודה לך אפוא על הצֵידה היקרה הזאת