ליטוף באור מלא

מפגש

מְשׁוֹרֵר וּמְשׁוֹרֶרֶת נִפְגְּשׁוּ בַּקּוֹלְנוֹעַ
עַל יַד בְּדִיקַת הַחֲפָצִים
וּמַבָּטָָם הִצְטַלֵּב בְּמַבָּטִי.
כִּמְעַט הָרַסְתִּי לְתוֹךְ הַקּוּרִים הַסְּמוּיִים בֵּינֵיהֶם.
אַחַר כָּךְ נִרְאוּ בַּתּוֹר לַקָּפֶה.
דִּבּוּר נְזִירִי, גִ’ינְס מוּל גִ’ינְס מְשֻׁפְשָׁף,
סִיגַרְיָה מַמְתִּינָה לְמַצִּית, גְּאֻלָּה בַּת רֶגַע.
מְהוּמַת עֵינַיִם. פַּעֲמַיִם קָפֶה,
אֶחָד נְטוּל, אֶחָד הָפוּךְ.
אוּלַי עוֹד יַעֲלֶה נִיחוֹחַ שִׁיר.

נִזְכַּרְתִּי בַּתְּמוּנָה הַזֹּאת כְּשֶׁבָּרָק פָּגַע
בַּ־ heart דִיסְק הַקָּשִׁיחַ שֶׁלִּי
וּמָחַק. וּמַה בֵּינִי לְבֵין הַדִּיסְק הַזֶּה
שֶׁמְּסָרֵב לְכָל נִסְיוֹנוֹת הַשִּׁחְזוּר מִלָּה בְּמִלָּה –

אוּלַי אֲנַסֶּה עַכְשָׁו לְהַעֲלוֹת אֶת שְׁנֵיהֶם
עַל דִיסְק אֶחָד, אֶשְׁמֹר בַּזִּכָּרוֹן, אֶצְרֹב
וְאֶצְרֹף אַחֲוַת מְשׁוֹרְרִים כָּזֹאת.

בחזרה מכאן

אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר:
שְׂרִידֵי הַמָּטוֹס שֶׁל אַנְטוּאַן דֶה סֶנְט אֶכְּזוּפֶּרִי
זֻהוּ בְּוַדָּאוּת.

צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה, שָׁב וּבִקֵּשׁ הַנָּסִיךְ הַקָּטָן,
אֶת הַסָּמוּי מִן הָעַיִן אֶשְׁמֹר תַּחַת פַּעֲמוֹן זְכוּכִית
לֹא עַל דַּשׁ הַבֶּגֶד.
צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה שֶׁאוּכַל לְהַחְלִיק בַּחֲזָרָה מִכָּאן
אֶל בֵּין דַּפֵּי סִפְרִי.

אָמַר וְנֶעֱלַם כְּמוֹ שֶׁבֶר כְּלִי מְפֻנֶּה בִּמְהִירוּת
מֵרְשׁוּת הָרַבִּים.

בְּמִשְׂחָק קֻנְדָּסִי אֲנִי מְהַרְהֶרֶת עֲדַיִן אֵיךְ
לְהַחְזִיר אוֹתוֹ אֵלַי כְּמוֹ אוֹר מִשֶּׁבֶר מַרְאָה.

בנקודת אל־חזור

לִטּוּף חַם מְמֻשָּׁךְ מִן הַיַּלְדוּת מִסְתַּיֵּם בִּנְקֻדַּת אַל־חָזוֹר,
כְּמוֹ הַמֶּרְחָק מִגֶּשֶׁר הַמַּתֶּכֶת הַמְסֹרָג
לִתְהוֹמוֹת הַמַּפָּל הַגּוֹעֵשׁ מִתַּחְתַּי.
“הַבִּיטִי לְמַטָּה, מִתְגָּרֶה בִּי הַקּוֹל,
וַאֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם וְהוֹלֶכֶת אָפְקִית
כְּמוֹ עַל מֵיתָרִים יְשָׁנִים רוֹעֲדִים.

עין חרוד 2004

רגע

יוֹשֶׁבֶת בְּאוֹר מָלֵא מֵאִיר קַרְקָעִית.
צְעִיף עָנָן קְרָעִים קְרָעִים.
זֶה הַזְּמַן לִצְרֹב חֲלַל מִלָּה בִּזְהַב הַדָּגָן
לְחַמָּנִית מְסוֹבֶבֶת רֹאשׁ
לְיוֹנָה פְּעוּרַת מַקּוֹר

זֶה הָרֶגַע בּוֹ יוֹנִים עָפוֹת מִבֵּית הֶחָזֶה –

כְּלוּב רֵיק בְּאוֹר רָוֶה

מן המשיבון

לִפְעָמִים עוֹנִים לִי כְּשֶׁאֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת מֵחָסוּי.
הַפַּעַם אָמַר הַמְּשִׁיבוֹן שֶׁל הַמְשׁוֹרֶרֶת:
“אִם אֲנִי לֹא בַּבַּיִת, אָז אֲנִי פָּשׁוּט בַּחוּץ.
תָּמִיד אֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה. תּוֹדָה”.

כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: תָּמִיד אֲנִי גַּעֲגוּעַ
לְרֵיחַ לֶחֶם, לְגֶשֶׁם רַךְ שֶׁל סוֹף עוֹנָה.
מִבֵּית הַמַּאֲפֶה שֶׁל חַיַּי עוֹד אוֹצִיא
לַחְמָנִיּוֹת קְטַנּוֹת מַשְׁקִיטוֹת רָעָב לְמַעֲנֶה.

מִי שֶׁלֹּא אוֹהֵב בִּגְבוּלוֹת הָאֶפְשָׁר
תָּמִיד חוֹזֵר הַבַּיְתָה.
מִי שֶׁמֵּת עֵר צוֹחֵק כָּאן לְתָמִיד.

קימוט

הַשְּׁכֵנָה מִמּוּל צוֹעֶקֶת. כָּל הַחַלּוֹן שֶׁלָּהּ פֶּה,
גַּם הַתְּכוּלָה שֶׁלָּהּ וְהַכֶּלֶב.
מְחַכָּה לְאַלְטֶעזָאכֶן בַּסִּבּוּב. שֶׁתְּחַכֶּה.
כָּל שָׁעָה מְסֻבֶּכֶת בָּעוֹלָם.
הוּא יַעֲשֶׂה לָהּ טוֹבָה וְיִקַּח בַּחֲצִי חִנָּם
וְיַעֲשֶׂה אֶת הַיּוֹמִית שֶׁלּוֹ.

בָּעֶרֶב הִיא תִּתְלַבֵּשׁ וְתֵלֵךְ לַחֲתֻנָּה.
מֵחֲתֻנָּה לַחֲתֻנָּה מִתְקַמְּטִים יוֹתֵר
הַמֻּזְמָנִים הַקְּבוּעִים,
שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַבְּגָדִים לְמִשְׁעִי, מַפּוֹת הַשֻּׁלְחָן
הַהַזְמָנָה עַל נְיַר כְרוֹם
וְרִשְׁרוּשֵׁי הַצֶּלוֹפָן לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ הַוְּרָדִים.

משירי הגל הפתוח

הָרַדְיוֹ פָּתוּחַ גַּם כְּשֶׁאֵינִי שׁוֹמַעַת.
מֵעֵבֶר לְעִקּוּל הַכְּבִישׁ
מַבְלִיחָה סַכִּין בִּבְשַׂר הָאֲדָמָה הַלַּחָה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת שָׂבְעָה,
הֲלוּמַת שָׁרָב וּמַכּוֹת פֵּרוֹת נֶחְבָּטִים.
הָרַדְיוֹ פָּתוּחַ גַּם כְּשֶׁאֵינִי שׁוֹמַעַת
רִמּוֹן נִפְעָר בְּאֹדֶם גַּרְגִּירִים.

בחצר בית מלאכתו, בין תמרים

נְחַשׁ אֲבַק הַחוֹל עַל פִּסְלֵי הַחֲלֻדָּה.
כַּלְבֵי הַבַּרְזֶל שֶׁלּוֹ פּוֹעֲרִים לְלֹא הֶגֶה,
מַתִּיכִים זְמַן בִּזְמַן.
עַל פִּגּוּמָיו, עֲצוּם עֵינַיִם מִן הָאוֹר הַמְסַמֵּא
רָאָה הַפַּסָּל תָּמָר מִתַּמֵּר בִּמְלוֹא צָהֳרָיו.

דָּרוֹמָה לְאֹרֶךְ הַשֶּׁבֶר הַסּוּרִי־אַפְרִיקָאִי
רוּחַ לֹא קָם.
עָלֶה לֹא נָד.
צוּרוֹת סְלָעִים בְּאוֹר יְרֵחִי כְּמוֹ שִׁנַּיִם עֲקֻמּוֹת,
לַיְלָה בְּלִי טַל וּמָטָר.

לַיְלָה טוֹב

יטבתה 2004