123 הוצאת ספרי עיתון 77, 2025 זמן בוורטיגו הוא אסופת שיריה השמינית של יערה בן-דוד, מן המשוררות האיכותיות והמוערכות בשירה העברית כיום. הספר מאגד קצוות זמן שונים מכאן ומשם, דוגמת שירי מסע אל נופי דרום אמריקה על סף מגפה הממשמשת ובאה. המשוררת מקרבת מקומות רחוקים מתוך קשב אמפתי למצב האנושי והזדהות עם האַחֵר. זהו מעין […]
על העטיפה האחורית בספר: פרופ' זיוה שמיר יצירתה רבת הפנים של יערה בן-דוד משקפת את האידיאל הרומנטי הקרוי בגרמנית בשם Gesamtkunstwerk (שילובן ומיזוגן של כל האומנויות), ברוח המלצתו של פרידריך ניטשה. שליטתה הוירטואוזית באומנות המילולית מתגלה בשמונת ספריה. זאת שירה במיטבה, המציבה תיבת תהודה גדולה ועמוקה, שאינה מנותקת מיצירות הקולאז' שלה ומביצועיה הווקאליים המרשימים. הצדדים
בוקר טוב, יערה יקרה. מזה שעה ארוכה אני קוראת בשיריך (רציתי לקרוא בהם בשקט של השבת ובדעה צלולה ועירנית וכך, עם כוס הקפה הראשונה של הבוקר). יערה, הספר הוא מן היפים שיצאו לאור בשנים האחרונות, מן היפים שקראתי בזמן האחרון. המלים חוצבות ונוגעות בכאב עד שהוא חונק בגרון וגם השירים הארספואטיים – חכמת הלב בהם
יערה היקרה, ספרך הוא מתנה יקרה בשבילי. אכן קנית לך "זכויות בחלקת הזמן הזאת." התענגתי על השירים ועל המלים הבוראות את הזמן האַחֵר "מן העיגולים שאבן נרקעת למים". את כותבת שבהיסח הדעת את "מניפה מלים / כמו קמח בנפת זהב דק מן הדק / וזורה הלאה". אני מודה לך שזָרִית אותן לעברי. אהבתי מאד את
יערה יקרה, קראתי את השירים בספרך 'איזון שביר', בעניין ובהתפעלות. את מפליאה לעשות בשירייך – "משדרת במתח גבוה", "מצוטטת, מצטטת, מצודדת, משילה נעל". לשונך היא "מלשון הפעמון, הכסף והבדיה". את "מניפה מלים כמו קמח בנפת זהב דק מן הדק וזוֹרָה הלאה" "חֶמלה, עֶרגה, עֶרְיָה", "שומרת על האיזון השביר בָּאֵלֶם".שירייך מצטיינים בראייה ייחודית – "מסרבת לראות
יערה יקרה, אני מודה לך מאוד על שזיכית אותי בספרך הנפלא, שהעניק לי שעות של רוממות רוח. כמה עדינות ועדנה יש בשירים האלה. באיזו התבוננות דקדקנית נֵיחַנְת לראות את הדק מן הדק והחמקני והשביר. הכל במחוות קטנות של יומיום ומצוקותיו הקטנות והגדולות כאחד, ובתובנות עמוקות ומנוסחות לעילא. ויש בו בספרך הרבה פיוס והשלמה וענווה אמיתית,
נראה לי שספר שירייך אינו מותיר נים מכלל נימי הנפש שאינו מרעיד. מאוד אוהבת אצלך את הריסון של האמירה השירית ואת יכולת השליטה האמנותית הנדירה.
דרור גרין פיוט, יוני 2011 *כָּאן הָאָחוּ וְהָעִזִּיםוְשָׁם הַסּוּסִים וּמִרְבַּץ הַחֲזִירִיםוְהַכְּלָבִים.טֶרֶם פָּגַשְׁתִּי אֶת מַיְדָהאוּלַי מָחָר נַעֲלֶהבַּשְׁבִיל הַמּוֹבִיל לְבֵיתָהּשָׁם קִלְחֵי הַתִּירָס עַגְבָנִיּוֹת אֲדֻמּוֹתעַל עֲסִיסָן וְלֹא מֵאֲדָמָה צְמֵאַת דָּםוְתַפּוּחֵי אֲדָמָה לַחֹרֶף.קוֹזִיצָה בַּדֶּרֶךְ עוֹמֶדֶת לְהִסְתַּכֵּל בְּמִישֶׁבָּאָה לְכָאן מִמֶּרְחַק אַלְפֵי מִילִין.פַּעֲמוֹן כְּנֵסִיָּה רָחוֹקאוֹמֵד זְמַן בְּרִבְעֵי שָׁעוֹתוּבָאֲוִיר שְׁבָבִים שֶׁל רֶגַע מְלַמְּדִים אוֹתִיאֵיךְ לִסְפֹּר אֶת פְּעִימוֹת הַמָּקוֹםשִׁלְהֵי קַיִץ –זֶה הַזְּמַן לְהַחְלִיף
על השיר "כאן האחו והעיזים" Read More »
יערה, קראתי את ספר שיריך "איזון שביר", ואני מודה לך על תשורתך הנפלאה, שהעניקה לי מבט קסום משלי אל תוך עומק עולמך הייחודי ומצאה הד אוהד בנפשי. בשיריך העולים כפורחים פתחת בפניי עולם משלך, שבו המילים מנופות כקמח דק בנפת זהב ושומרות על איזון שביר, כלוליין על חבל דק המלהטט בין חלל פנימי ואישי של
יערה היקרה, מאוד שמחתי לקבל ממך עותק מספרך "במבוך המראות", ותודה רבה. במפגש הראשון עם הספר, התברר לי שאצטרך להקצות לו זמן לקריאה מלאה ואיטית. מה שמוצא חן בעיניי בכתיבתך הביקורתית הוא השקט, התרבותיות וחוסר ההתלהמות. אלה המאפיינים את השיח שלך, וכן הניסיון לראות את הטקסט הספציפי כחלק מרצף ולא כנתון בבידוד מזהיר, תכונה שלוקים