יערה בן־דוד

דורית ויסמן

יערה יקרה,

נכון, יש ערך לאיסוף מבחר שירים. מתקבלת מסה דחוסה וייחודית לך, לכתיבתך, והקוראת ‘מבלה’ אתך זמן רב יותר. כמו שקרה לי היום. קראתי את הספר מכריכה לכריכה.
והנה כמה דברים שכתבתי לעצמי תוך כדי קריאה:
הרבה ציפורים, צמחים וטבע בכלל בשירייך. גם סירות ואנשים.
אכן, לקרוא את שירייך זה כמו להיות בזמן אחר, כפי שכתבת באחד השירים החדשים.
שירייך עדינים, כמו אבקנים של פרחים.
כמה מן השירים מכמירי-לב, כמו השיר “הצטללות” וכן המחזור “שירים לאמי במותה”. אוהבת גם את המחזור על יפן.
אני חושבת שהכלתי אותך בקריאה.
אני מצדיעה לך על אחרית-הדבר שלך בה את מתייחסת לשירייך, כמעט כמו מי שלא כתבה אותם… חשבתי על עצמי, וחושבת שאין ביכולתי להתבונן כך על שירי.
מאחלת הצלחה רבה לספר! תודה ששלחת לי.
ויפה המחווה של רוני סומק, לקרוא שיר משירייך. ייתכן ואמצא לכך מקום באחת מתוכניות השירה שאני עורכת בטלביזיה.
שתהיה שנה טובה ויצירתית.
דורית