ליערה שלום,
קיבלתי את ספרך לפני מספר ימים, אבל רק היום התפניתי לקרוא אותו ואני עדיין תחת חווית הקריאה שלו. במהלך הקריאה חשתי שהספר מתחיל ברוח חרישית אשר הולכת ומתעצמת בהמשכו. השער הראשון “בטרם” הוא שירת התבוננות צלולה בטבע המשלבת הרהורים על העולם ועל מקומו של אדם בעולם. שירים אלו ושירים נוספים בספר הזכירו לי את שירת ההייקו בניסיון להעביר בצלילות רבה תמונות על העולם והאדם. אף על פי שהשירים בספר לא נכתבו בתבנית הייקו, יש בהם הלך רוח זה, למשל במשפטים כמו: “באוויר שבבים של רגע מלמדים אותי / איך לספור פעימות המקום / שלהי קיץ – / זה הזמן לחליף את הרעפים.” או השיר בעמוד 19 “ליל יערות…” וכן בשירים נוספים.
עוצמת השירים הולכת וגדלה עד לשער האחרון “רקוויאם”, שבו הם סוחפים את הקורא בעוצמת תחושת האובדן וביופים. אהבתי שירים רבים בספר, אציין כמה מהם: “שווא האהבה” עמ’ 23, “סדר” עמ’ 29, “עדיין לא אביתי להיפרד, עמ’ 59, “מאזן” עמ’ 60, “אני” עמ’ 61, “אני עיר” עמ’ 65, “בלילות אני הודפת מגדלים” עמ’ 67, “נאבק עם צלו” עמ’ 71 ועוד.
אני רוצה לציין את השיר “איך מיישרים קפלים של אי ודאות” עמ’ 52 שמתכתב לדעתי עם השיר של יונה וולך “איך לפתוח שטיח” מתוך “תת ההכרה נפתחת כמניפה” עמ’ 89. לדעתי, יש בין שני השירים קשרים גלויים וסמויים. יונה וולך כותבת: “איך לפתוח שטיח / צריך פעם להחליט איך לפתוח שטיח / קשה מאוד, למשוך באניצים במקומם שגופו יתגלגל במקומו / או למשוך באניצים שגופו יתגלגל לאחרו / או לגלגל את גופו מלפנים למקומו / או לילך לאחור ולגלגל את גופו שטיח אליך / ולראות צורת שטיח מתרבה ולהיתקל מאחור אולי.”
שני השירים עוסקים בטקסטיל: בד ואריג, בשניהם השורה הפותחת מעלה שאלה המתחילה ב”איך”. בהמשך, השיר שלך מעניק תשובה לשאלה ואילו השיר יונה וולך מעלה כמה אפשרויות לתשובה בלי להצביע על תשובה אחת הטובה מבניהן. השיר של יונה וולך מסתיים במילה “אולי”, המעלה ספק לגבי כל התשובות האפשריות לשאלה שהוצגה בראש השיר, ואילו בשיר שלך הספק מצוי כבר בשאלה הפותחת, במטאפורה “קפלים של אי ודאות”. שני השירים הן מעין משל שיכול להתפרש בכמה אופנים, שאחד מהם יכול להיות מלאכת היצירה (כך מפרשת לילי רתוק את השיר של וולך בספרה “מלאך האש”).
ועד כה ציינתי רק מעט ממה שיש בספרך, על כל הארמזים גם למשוררים שונים וגם למקורות היהודיים ועל ההקשרים התרבותיים שאפשר למצוא בו.
אני אוהבת ספרי שירה המציבים אתגר לקורא, וכזה הוא הספר “סוס טרואני מבטן התודעה”. תודה רבה לך על הספר, נהניתי לקרוא.
עדינה