קולאז’

דאגה

שֶׁמֶשׁ פְּגִיעָתָהּ קָשָׁה. חָזָק מִדַּי
הָאוֹר שֶׁהֶאֱהַלְתִּי עַל עֵינַי לְהַאֲפִיל
חֶדֶֶר. מִלְחָמָָה מְמָרֶקֶת.
אֲבָל הָאוֹר הָרַב סָבִיב מַפְרִיעַ לִכְתֹּב.
דִמְּדוּמִּים,
וּבַוִּיאָה דוֹלוֹרוֹזָה שֶׁל הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים הָיָה רֶצַח.
לֹא אֶחְזֹר לְשָׁם עוֹד.

שׁוּב נִנְעֲלוּ הַחֲנֻיּוֹת וְהַשְּׁעָרִים.
אַף עַל פִּי כֵן עוֹבְרִים פֹּה אֲנָשִׁים יוֹם יוֹם
מִתְעַלְּמִים (-).
בְּשַׁעַר הָאֲרָיוֹת רָגְשׁוּ הָאֲרָיוֹת,
אַחַר נִרְדְּמוּ כַּפְּסָלִים
שֶׁבְּשַׁעַר הַסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית בַּשְּׂדֵרָה הַחֲמִישִׁית.

אָז מָה אֲנַחְנוּ – שׁוֹאֲלִים הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים.
לְמִי נוֹרִישׁ, לְהֵיכָן נְטַלְטֵל אֶת יָמֵינוּ?

דיבור ראשון

א.
זֶה לֹא הָיָה פֶּלַח יָרֵחַ מֵעַל לַיַּעַר הַשָּׁחוֹר,
הַיָּרֵחַ עָלֵינוּ הָיָה בְּמִלּוּאוֹ.
בְּהֶקְשֵׁר אַחֵר הָיִיתִי אוֹמֶרֶת
יָרֵחַ אָדֹם שֶׁל מִלְחָמוֹת,
אֶלָּא שֶׁהָיָה זֶה יָרֵחַ בִּירוּשָׁלַיִם
נִרְכָּן
בְּבֻּלְמוּס שֶׁל רֶגַע.

ב.
מְדַבֵּר אִתִּי בְּחֶלְקַת לָשׁוֹן וְזֶה טִבְעִי
שֶׁגַּם בַּמָּוֶת לָנוּ נַחֲלָה וְחֵלֶק מְשֻׁתָּף,
מִמֶּנּוּ נִרְצַעַת רְעוּת הָרוּחַ.
וּשְׁתִיקָה סְמוּאָה שֶׁאָנוּ מֻרְגָּלִים בָּהּ
עֲרֻבָּה לְתַכְרִיךְ אַחֵר.

.

מיזוּגְאֲויר

זוּג בְּהַצָּגָה יוֹמִית בְּמִזּוּגְאֲוִיר, רֶגַע
לִפְנֵי הַהַקְרָנָה. הוּא
פָּנָיו לַמָּסָךְ אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ, הִיא
הוֹכָחָה חוֹתֶכֶת לְקִיּוּמוֹ,
תְּנוּעָה קַלָּה. מִלָּה. נְקֻדָּה.
זוֹקֶפֶת גַּבָּה.
בְּחָסוּת הַחֲשֵׁכָה הַמְמֻזֶּגֶת
פְּרֻדּוֹת מִלִּים,
קוּרִים דַּקִּים בִּנְקֻדּוֹת מִפְגָּשׁ מִקְרִיּוֹת
לִרְקֹם אֹשֶר בִּדְיוֹן.

על רקע רומנטי

“עַל רֶקַע רוֹמַנְטִי”. לֹא חָשׁוּב
שֶׁהָיָה כָּאן רֶצַח. הָעִקָּר הָרֶקַע. רוֹמַנְטִיקָה
מִתְלַבֶּשֶׁת בְּמִלִּים שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ
מֵהָאָפְנָה. הַצְּעָקָה הָאַחֲרוֹנָה גַּם הִיא
תִּשָּׁמַע. יֵשׁ לְהָבִין שֶׁבִּגְלַל אֹטֶם
שְׁרִיר הַלֵּב אֵין
זְרִימָה חָפְשִׁית שֶׁל הַדָּם אֶל אֲבִי הָעוֹרְקִים.
עִם הַזְּמַן מִתְכַּוְּצִים וְהוֹלְכִים הָעוֹרְקִים
הַחִיּוּנִיִּים בְּצֹמֶת הַלֵּב. מִכָּאן הַחִוָּרוֹן בַּפָּנִים.
והְַהֶתְקֵף
הוּא רֶגַע שֶׁל אֱמֶת בּוֹ עָפוֹת הַיּוֹנִים
מִבֵּית הֶחָזֶה. מִכָּאן וְאֵילָךְ צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר
בְּעִנְיְנֵי הַלֵּב, כְּלוּב רֵיק, וְלֹא לְזַלְזֵל בִּקְטַנּוֹת
כְּגוֹן דֹפֶק מוּאָץ הַהוֹלֵךְ עִם זְמַן מִתְקַצֵּב
וְהַסֹמֶק שֶׁיָּצָא מִן הָאָפְנָה.
רוֹמַנְטִיקָה רַק בָּרֶקַע.

לאֶמָה שמתה בשָׁנה טרוּפה

בִּגְלַל צַעַר אֲחֵרִים
שֶׁאֲנִי מְצִיצָה בּוֹ בִּגְנֵבָה
כָּל הַחֹרֶף קָדְחָה הָרוּחַ, הִתְעַטְּפָה
הָרוּחַ, טִלְטְלָה חֲפָצִים מִיָּדַי.
אִלְמָלֵא הַקֶּשֶׁר הֶהָדוּק בֵּין מָוֶת לְבֵין לָצֵאת מִמֶּנּוּ בְּכָבוֹד
לֹא הָיָה נוֹלָד שָׁם שִׁיר.

היונה שאינני

לאֶמָה,

“המפסיד במאבק לא תמיד הוא מנוצח”.
           אלמוני

א
אַחֲרֵי שֶׁכִּסּוּ הַמִּלִּים
אֶת שֶׁיֵּשׁ לְכַסּוֹת
וְגִלּוּ אֶת הַגָּלוּי לְבַדּוֹ,
הָיָה מוֹתַר הָרַחֲמִים שָׁוֶה בְּשָׁוֶה.
אוּלַי עַכְשָׁו לְהַבִּיט פְּנִימָה עַיִן
בְּעַיִן לִרְאוֹת אֵיךְ
הִיא נִטְבַּעַת שָׁם.
ב
צֵל קִיּוּמָהּ יִפָּרֵשׂ כִּמְלוֹא הָעַיִן
וַאֲנִי אֶעֱמֹד בְּקָצֵהוּ.
שֶׁקֶט שֶׁלֹּא יְסֻלָּא כְּמַלְכֹּדֶת פְּתָאִים.
רַק לִפְרֹחַ מִתַּחְתִּית הָעוֹלָם.
ג
בְּעִקְּשׁוּת שֶׁל יוֹנִים
אֲנִי מְקַבֶּצֶת מֵחָדָשׁ זְרָדִים מְפֻזָּרִים לְכָל רוּחַ –

שִׁיבה

וְכָעֵת אָבוֹא אֲנִי.
שֶׁקֶר הַגּוּף וְהֶבֶל הַתַּנְחוּמִים.
מֵאָז מוֹתָהּ, מֵעַל רָאשֵׁי בְּשָׂמִים הַחַיִּים וְהַמֵּתִים –
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶפְשְָׁר לִקְשֹׁר
אַרְבַּע קְצוֹתָיו שֶׁל מִדְבָּר מֻכֵּה יָרֵחַ
(בְּלִי לְדַלֵּג עַל הַסְּלָעִים)
כִּי אֵינִי מֻרְגֶּלֶת בְּדִבּוּר.

שַׁבְתִּי עַל עִקְבוֹתַי לְהַדְבִּיק עֲקֵבוֹת.
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁכְּאֵב הוּא הַיְסוֹד הַחֲמִישִׁי
מִמֶּנּוּ מֻרְכָּב הָעוֹלָם.

סיבה לשיחה בשניים

לִפְעָמִים מִשְׁתַּנֶּה הַצְּחוֹק
וַאֲנִי מִתְפַּנָּה לַעֲסֹק בַּמָּוֶת הַטָּהוֹר
שֶׁלֹּא מִתְפַּיֵּט לוֹ, פָּרוּם מִכָּל הֶקְשֵׁרָיו,
חוּט בִּקְצֵה הַזִּכָּרוֹן.
הַצְּחוֹק הוּא קִיּוּם מִדְבָּרִי
בּוֹלֵעַ
אֶת הַתְּהוֹם.
אֲנִי מַרְשָׁה לְעַצְמִי לְהַשְׁאִירוֹ לְלֹא מַעֲנֶה.

מִתְבַּהֶרֶת בָּבוּאָה כְּפוּלָה
וַאֲנִי מְדַבֶּרֶת.
מִישֶׁהוּ וַדַּאי חָמַד לָצוֹן,
לְמָשָׁל: אַתָּה מֵת וַאֲנִי חַיָּה
(בִּמְקוֹם אֲנִי מֵתָה וְאַתָּה חַי).
כָּל כָּךְ הִיּוּלִי הַגּוּף הַמִּשְׁתַּנֶּה לִבְלִי הַכֵּר
(לֹא יַד הַזְּמַן).
שִׂמְחַת הַיֹּפִי שֶׁל מִפְגַּשׁ הַחַיִּים וְהַמֵּתִים בֵּין כַּפּוֹת יָדַי.