יערה היקרה,
השבוע האחרון עבר עלי בקריאה בספר שירייך, ”לובשת בגד הפוך – מבחר וחדשים”. שירתך מעוררת השתאות בהיקפה, בנושאיה ובאיכותה. שירה חכמה ששפתה עשירה ומלוטשת, שופעת דימויים יפים, מבטה רחב ומעמיק על עצמי ועל העולם – אנשים ונוף – ומבעה מצטיין בתבונה ובידע תרבותי יחד עם רגש עז ועדין כאחד. ההרהורים שהוספת בסוף הספר על שירתך מאלפים ועוזרים לקוראת לראות את התמונה הרחבה של כלל השירים יחד עם הארות על הייחודי בשיר זה או אחר.
רשמתי לי הפניות לציטוטים רבים מספור מכל פרקי הספר, אולם נוכח מספרם העצום לא אוכל להביא אפילו מקצתם. לכן, אצטט רק מהפרק שאהבתי ביותר ודיבר אל לבי במיוחד – “שירים לאמי במותה” –
”רחם אמי היה ביתי הראשון. / רק עכשיו יצאתי ממנו בפרש וצווחה,/ עירום ועריה מאהבה”.
אמי כמו ברוש שותק היודע / להיות דיבור מגזעו ביציאה חרישית,/ הופכת נחשול נשבר באחת”.
”אכסך שייחם לך, ראשך אל חיקי, נענוע ערש רך / עד נחתך,/ מגע האבן הסופית באינסוף”.
”מותה של מלכה בשר ודם מקהיל ערגונות”.
תודה, יערה, שירייך אל ועל אמך העירו בי והאירו על אהבתי לאמי המנוחה. תודה על הזכות והעונג לקרוא בספר שירייך, בנשמתך, בכל כולך.
שלך בידידות ובהוקרה,
ארלט