עמוס לויתן / מצד זה

עיתון 77, פברואר-מרץ 2025

חולי ויופי

חליתי במחלה הארורה. כרגע איני יכול לכתוב את מדורי כקודם. הריכוז קשה. הכתיבה מייגעת. העייפות משתלטת. אבל גיליתי כי יש דברים שגם זכיתי בהם. אחד מהם הוא ההנאה מקריאת שירה ויופיה. התודעה המטושטשת, קולטת ברגישות יתר דווקא את היופי השירי שמחולל בקורא ריגוש וסיפוק גדול יותר.

מן התוהו

באחד הימים הגיעני ספרה החדש, השמיני במספר זמן בוורטיגו של יערה בן-דוד (הוצאת ספרי עיתון 77, 2025). בחלקם אלה שירי מסע, והפרק הראשון 'עולם אחר על הקצה' הוא שירי מסע בנופי דרום אמריקה והאוקיינוס השקט. הם מושפעים מהמשוררים הגדולים של יבשת זו. אחד הציטוטים המשמש מוטו לפרק הראשון הוא מאת פבלו נרודה: "להגיע לחוף האחר של הים שאין לו חוף אחר". כניסה נהדרת לעולם מכושף ומכשף. שיר אחד הוא מחוות הוקרה למשוררת המיסטיקנית גבריאלה מיסטראל: 

הוּמאז׳

               ״גּוּפִי אוֹזֵל מִמְּךָ טִפָּה טִפָּה / פָּנַי הוֹלְכִים

                מִמְּךָ בְּשֶׁמֶן חֲרִישִׁי / הַכֹּל הוֹלֵךְ מִמְּךָ, הַכֹּל

                הוֹלֵךְ מֵאִתָּנוּ״

                                             גבריאלה מיסטראל

מִסַּנְטְיַאגוֹ דֶה צִ׳ילֶה גַּלֵּי הָאוֹקְיָנוֹס רָצִים לְאָחוֹר,

מַצְלִיפִים בְּסִפּוּן הַ־"Coral, סוּסַת יָם עֲנָקִית בְּדוּדָה,

וּבְכֶלֶא בִּטְנָהּ הַגְּדוֹלָה הֲמוֹנֵי לְבַדִּים

בְּמוֹנִיטוֹר הַזְּמַן

הדימויים חריפים: 'גלי אוקיינוס רצים לאחור', ספינת ה-Coral דמויית 'סוסת ים ענקית' שבבטנה המוני בודדים לכודים במוניטור הזמן.

[- – – -]

השיר נחתם בבית קצר (אני מדלג על שני בתים) בן שתי שורות:

לוּסִילָה עַל הַמַּיִם, חֲלוֹמוֹת אֶבֶן,

כַּמָּה מִן הַמְּעַט הַזֶּה עוֹד תָּבִיאִי אֶל חֵיק  –

לוסילה, בלשונות העולם, פירושו כתם פז או קרן אור, והיא כאן כינויה של הספינה הנושאת חלומות של אבן על המים. לכן, נראה שמעט מאוד ממטענה זה 'עוד תביאי אל חיק' יעדה.

כוחם של דימוי או מטאפורה, לטעמי, הוא כאשר אינם מפותחים עד סופם, אלא משאירים חלק מהעבודה לקורא. כך, שתי השורות האחרונות של ה'הומאז" אינן אומרות לנו בדיוק מה יקרה לספינה ולמטענה. אבל ברור לנו: זו ספינת תעתועים, אור מרצד על המים, אשליה מרקדת נגד העיניים. יופי מגיח מן התוהו.