יערה בן־דוד

איזון שביר

אביבה דורון

שירייך מעמיקי הראות והביטוי כובשים את הלב. אני מאחלת לך המשך מוצלח ביצירתך רבת הנתיבים ורחבת האופקים. אביבה דורון

אבנר הולצמן

אני קורא ומתרשם מעדינות המבע ומעומק הרגש בשירים. נוגעים במיוחד אלה המשרטטים את הזיכרון מאהובייך שאינם. גם שירים אחרים, כגון המחזור היפה על הנפאלית שטיפלה באמך, מרטיטים באנושיותם ובביטוים העשיר והעמוק. אבנר הולצמן

דינה קטן בן-ציון

זהו ספר “נושם”, בלי קלישאה. במשמעות המקורית של המלה הזאת. בשירייך מִתְחַיִּים רגעים הצוברים משמעות מכוחו של מבט מתמסר. שבו את לבי בכתיבתך העדינות, חוכמת התובנה והחוש ליופי. תובנה פואטית  משמשת מעין נחמה המלווה את האובדן בגילוייו השונים. יש בה המודעות לממדי העומק של מה שנראה פשט החיים. אובדן ולבדיות הצמיחו לנפשך כנפיים פלאיות, כמו …

דינה קטן בן-ציון לקריאה »

גדעון טיקוצקי

תודה לך על הספר הבשל והמגובש כל כך, בן טיפוחייך, שהפך לבן בית אצלי, בין השאר בזכות הדיאלוג האינטנסיבי שבו עם ה”זולגים לעולם האמת” (בפרפרזה על אחד השירים). נדמה לי שלזה נקשר גם העניין הבולט בספר בארספואטיקה; שתי החידות נטולות הפשר האלה קשורות הרי זו בזו לבלי הפרד. תודה לך אפוא על הצֵידה היקרה הזאת …

גדעון טיקוצקי לקריאה »

ה’אני’ כנקודת ארכימדס

 עוזי שביט פורסם ב”יקום תרבות” 1.8.2015 ספרה של יערה בן־דוד, איזון שביר, דוגמת ספרים רבים אחרים, נפתח בהקדשה: “לַחיים אתי ולַחיים בתוכי לאחר לכתם”. המעיין בספר יכול להבחין שכולו מלא נמענים. רובו הגדול, למעלה ממחציתו, מורכב ממחזורים המוקדשים לדמויות בחיי המשוררת. המרכזי והבולט בהם מוקדש לאם הישישה, וכותרתו: “לאמי בחייה”. בצמוד אליו – מחזור קצר …

ה’אני’ כנקודת ארכימדס לקריאה »