על השיר “כאן האחו והעיזים”
דרור גרין פיוט, יוני 2011 *כָּאן הָאָחוּ וְהָעִזִּיםוְשָׁם הַסּוּסִים וּמִרְבַּץ הַחֲזִירִיםוְהַכְּלָבִים.טֶרֶם פָּגַשְׁתִּי אֶת מַיְדָהאוּלַי מָחָר נַעֲלֶהבַּשְׁבִיל הַמּוֹבִיל לְבֵיתָהּשָׁם קִלְחֵי הַתִּירָס עַגְבָנִיּוֹת אֲדֻמּוֹתעַל עֲסִיסָן וְלֹא מֵאֲדָמָה צְמֵאַת דָּםוְתַפּוּחֵי אֲדָמָה לַחֹרֶף.קוֹזִיצָה בַּדֶּרֶךְ עוֹמֶדֶת לְהִסְתַּכֵּל בְּמִישֶׁבָּאָה לְכָאן מִמֶּרְחַק אַלְפֵי מִילִין.פַּעֲמוֹן כְּנֵסִיָּה רָחוֹקאוֹמֵד זְמַן בְּרִבְעֵי שָׁעוֹתוּבָאֲוִיר שְׁבָבִים שֶׁל רֶגַע מְלַמְּדִים אוֹתִיאֵיךְ לִסְפֹּר אֶת פְּעִימוֹת הַמָּקוֹםשִׁלְהֵי קַיִץ –זֶה הַזְּמַן לְהַחְלִיף …