גד קינר
אני קורא בשירייך, וראשי ממש סחרחר משיכרון התפעמות מן היפעה שבהם – מרקם הדימויים המשורגים העשיר, הארמזים החכמים, הרגישות האנינה והמעודנת, המודעות העצמית והשירית, פשוט קסם אמיתי, שירה שלעולם אינך רווה מגמוע אותה. נפלא. גד קינר
אני קורא בשירייך, וראשי ממש סחרחר משיכרון התפעמות מן היפעה שבהם – מרקם הדימויים המשורגים העשיר, הארמזים החכמים, הרגישות האנינה והמעודנת, המודעות העצמית והשירית, פשוט קסם אמיתי, שירה שלעולם אינך רווה מגמוע אותה. נפלא. גד קינר
שירייך מעמיקי הראות והביטוי כובשים את הלב. אני מאחלת לך המשך מוצלח ביצירתך רבת הנתיבים ורחבת האופקים. אביבה דורון
אני קורא ומתרשם מעדינות המבע ומעומק הרגש בשירים. נוגעים במיוחד אלה המשרטטים את הזיכרון מאהובייך שאינם. גם שירים אחרים, כגון המחזור היפה על הנפאלית שטיפלה באמך, מרטיטים באנושיותם ובביטוים העשיר והעמוק. אבנר הולצמן
זהו ספר “נושם”, בלי קלישאה. במשמעות המקורית של המלה הזאת. בשירייך מִתְחַיִּים רגעים הצוברים משמעות מכוחו של מבט מתמסר. שבו את לבי בכתיבתך העדינות, חוכמת התובנה והחוש ליופי. תובנה פואטית משמשת מעין נחמה המלווה את האובדן בגילוייו השונים. יש בה המודעות לממדי העומק של מה שנראה פשט החיים. אובדן ולבדיות הצמיחו לנפשך כנפיים פלאיות, כמו
תודה לך על הספר הבשל והמגובש כל כך, בן טיפוחייך, שהפך לבן בית אצלי, בין השאר בזכות הדיאלוג האינטנסיבי שבו עם ה”זולגים לעולם האמת” (בפרפרזה על אחד השירים). נדמה לי שלזה נקשר גם העניין הבולט בספר בארספואטיקה; שתי החידות נטולות הפשר האלה קשורות הרי זו בזו לבלי הפרד. תודה לך אפוא על הצֵידה היקרה הזאת