לובשת בגד הפוך

אנומליות

א
בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּמַכָּה אַחַת הָיְתָה אַהֲבָה
מִמַּבָּט רִאשׁוֹן. שִׂפְתֵי אֹפֶק נָשְׁקוּ לַמַּיִם וְנִפְשְׂקוּ
מֵהַזֹּהַר הַצְּפוֹנִי עַד תּוּגַת מֶרְחַקִּים.
עַכְשָׁו קַרְחוֹנִים סְדוּקֵי שִׁנַּיִם חוֹרְקִים בַּלֵּילוֹת,
מַפְשִׁירִים בַּיָּמִים.
מִי כְּבָר חוֹלֵם אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה
לְבַד מִמַּרְוַת הַמִּדְבָּר הַסְּגַלְגַּלָּה – גַּע בָּהּ.
הִיא לֹא תִּכָּלֵם.
הִיא גֵּאָה וּמְאֻשֶּׁרֶת מִדְבָּרִיּוֹת.

ב
קָרוֹב לְמִתְקַן הַגַּרְעִין שׁוֹתָה פוֹקוֹשִׁימָה
אֶת הַגַּלִּים שֶׁל עַצְמָהּ, מַצְמִיחָה
פִּרְחֵי חִנָּנִית מְעֻוָּתִים. עִיר מְצֻלֶּקֶת פַּחַד
אָנוֹמַלְיָה יְרֻקַּת עַלְוָה, עָנָן שָׁחוֹר, עֲנָנָה צְחוֹרָה,
פַּרְפַּר זָהֹב. בּוֹדֵד וּבְדוּדָה.
הוֹ, אַל תִּגְּעוּ בָּאָנוֹמַלְיָה. דְּבָרִים קוֹרִים אַחֶרֶת.
אַל תִּגְּעוּ בָּהּ.
שֶׁלֹּא יוּפַר הָאִזּוּן שֶׁל הָעוֹלָם הַמֻּנָּח
עַל בְּלִי מָה,
שֶׁלֹּא יִמְעַד בְּרַעַשׁ מִסִּבּוּבֵי הָאֵינְסוֹף שֶׁלּוֹ.

היבָּראוּיות

א
לֹא הָיָה נִיחוֹחַ הַלָּבֶנְדֶר בַּשָּׂדוֹת הַכְּמוּשִׁים,
אֲבָל מַלְכוּת דָּלְקָה אַחֲרַי בְּסָגֹל מְאֹהָב
כְּמוֹ סִפּוּר שְׁמוּט מִנְעָלִים

תּוֹרְךָ לְהַגִּיד מִלָּה. תְּנָה וַאֲמֻשְּׁךָ

זְמַן עָנָה בִּלְהָטָיו שֶׁל אֶקְדּוֹחָן אָפֵל
מַסִּיט לְפֶתַע לְכִוּוּן אַחֵר –
שָׁם נְקִישַׁת אִצְטְרֻבָּל
וּמְעוּף הַדְּמָמָה

ב
בִּצְלִילוּת הַמַּיִם, צְלִילוּת עֵינַיִם, צְלִילוּת לָשׁוֹן
חָזַרְתִּי כְּמוֹ סִירָה קְטַנָּה שִׁכּוֹרָה
לְלֹא מִשְׁקָל וּמָשׁוֹט

בְּעוֹנַת הָאַלְמוֹגָן וּכְלִיל הַחֹרֶשׁ,
הַחַרְצִיּוֹת וְהַקַּחְוָנִים פְּקוּחֵי הָעַיִן, מְלֻחְלָחִים מְעַט.
בֶּהָלַת צִפֳּרִים בְּחִלּוּפֵי עוֹנָה
הִשְׁאִירָה מֵאָחוֹר אֶת פְּרִיחַת הֶהָדָר.

שבבי זמן

א.

מֵחֲנֻיּוֹת הַקִּנָּמוֹן שֶׁל בְּרוּנוֹ שׁוּלְץ
מִלְמַלְתִּי שִׁיר בְּזַנְגְבִיל וְכַרְכֹּם,

שׁוּלְץ, מֶלֶךְ צִפֳּרִים לְלֹא כֶּתֶר בְּעִדָּן גְּאוֹנִי.

אִלּוּ נוֹלַדְתִּי אָז, הָיִיתִי מֵתָה הַיּוֹם
מֵהִתְפּוֹצְצֻיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל חַיִּים, פִּסּוֹת חֲלוֹם־טְלָאִים.

וְהָיְתָה לְכָךְ מַשְׁמָעוּת
נִלּוֹשָׁה מֵחָדָשׁ, מְחֻיֶּבֶת מְצִיאוּת חֲגָבִית.
הוֹ, פוֹרְטוּנָה קִרְקָסִית.

שבבי זמן

ב. זמן בולענים

הוֹ פוֹרְטוּנָה, עוֹף הַחוֹל,
זְמַן בָּא בְּהִפּוּךְ כִּבְלֵדַת עַכּוּז.

תֻּפָּיו שֶׁל קַרְל אוֹרְף* מַכִּים כְּתֻפֵּי הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף.

צוֹחֵק קַיִן בֶּן חַוָּה, נֶשֶׁל נָחָשׁ קָלוּעַ בֶּהָמוֹן.
עֲבַרְיָן סִדְרָתִי מֵאָז
גִּמֵּא מֶרְחַקִּים בְּ־ Delete בְּלִי חוּטֵי תַּיִל וּמַאֲרָבִים
וּמִנְחָתוֹ עַל סַף הַדּוֹלוֹרוֹזָה שֶׁל הַמֵּאָה.

* מהקנטטה ‘כרמינה בוראנה’ (1936-1935)

בריסל 2016*

בעקבות פיגועי הטרור בבריסל במרץ 2016

“הַשָּׁמַיִם נָפְלוּ עַל אֶמִיל וֶרָהאֶרֶן”
כָּתַב מָיָאקוֹבְסְקִי כְּשֶׁהַבֶּלְגִי הָאָהוּב עָלָיו
בְּחִיּוּכוֹ הָרַךְ וַהֲדָרוֹ הַמְשׁוֹרְרִי
נִמְחַץ בְּשׁוֹגֵג תַּחַת גַּלְגַּלֵּי הַקַּטָּר.

עוֹד לִפְנֵי כֵן, בַּמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנָה, קָרְסוּ עַל
אֶמִיל הַטּוֹב שָׁמֶיהָ שֶׁל בֶּלְגִיָה הַמְדַמֶּמֶת שֶׁלּוֹ
בְּנוֹקְאַאוּט גֶרְמָנִי מְכֻוָּן.

בְּכָל זֹאת, אִישׁ לֹא שִׁעֵר שֶׁמֵּאָה שָׁנָה בְּדִיּוּק לְאַחַר מוֹתוֹ,
יְעַרְבְּלוּ בַּלּוּטוֹת הַטַּעַם קֻבִּיּוֹת מַר־מָתוֹק
שֶׁל תֹּהוּ בֶּלְגִי.

עַכְשָׁו גַּם רֶנֶה מַגְרִיט מֵרִים מְעַט אֶת
מִכְסֵה אֲרוֹנוֹ,
יוֹנֵק מִקְטֶרֶת וּמֵצִיץ בִּשְׁעוֹנוֹ,
נָבוֹךְ לְמַרְאֵה בְּגִידַת הַדִּמּוּיִים שֶׁלּוֹ.
טַלְטֵלַת אַשְׁלָיוֹת
מַרְקִידָה אֶת מַעֲרֻמֵּי הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת.
וְאֵיךְ לְצַיֵּר מְצִיאוּת אִם לֹא בְּבִעוּתֵי צְלָלֶיהָ,
בְּעַרְפִלֵּי עֲצִימַת הַמַּבָּט. טְבִיעָה אַחַת פְּנִימָה

בְּרִיסֶל.

המורה בֶּרתה – תמונת מחזור

מוֹרָתִי בֶּרְתָה מִכִּתָּה א’ בָּהּ נִשְׁאַרְתִּי כִּתָּה
כִּי לֹא יָדַעְתִּי לְאַלֵּם אֲלֻמּוֹת מִלִּים, גַּם לֹא לְחַיֵּךְ מַסֵּכוֹת
בַּשָּׂפָה הַזָּרָה –

שְׂפָתֶיהָ מְשׁוּחוֹת בְּאֹדֶם שֶׁל תַּמְרוּר עֲצֹר,
שְׂעָרָהּ בּוּקְלֶ’ה וְרֶשֶׁת דַּקָּה אוֹחֶזֶת
אֶת הַבֵּיגָלֶה הַמַּאֲפִיר שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ מִסְגֶּרֶת
לְסִפּוּר חַיִּים מְפֻיָּח וּמְחֹרָר –

פַּעַם, כְּשֶׁעָבְרָה בֵּין הַטּוּרִים לִבְדֹּק מַחְבָּרוֹת,
בָּרַחְתִּי לָהּ מִן הַכִּתָּה –
הִיא לֹא כִּהֲתָה בִּי לְמָחֳרָת.

מִמֶּרְחַק שָׁנִים
הַמּוֹרָה בֶּרְתָה עֲדַיִן מְהַדֶּקֶת בִּי מִלִּים נְכוֹחוֹת,

בּוֹדֶקֶת פְּנִים צַוָּארוֹן.
בְּמוֹתָהּ הִיא דַּיֶּרֶת מִשְׁנֶה מוּגֶנֶת בְּשִׁירַי.
פְּקוּחַת עֵינַיִם, דְּבַשׁ וַחֲזֶרֶת תַּחַת לְשׁוֹנָהּ
לְשׁוֹנִי, כָּעֵת חַיָּה.

עיניים

מָה אַתְּ יוֹדַעַת עַל הַהֵד מֵחַגְוֵי הַסֶּלַע
וְסַנְסַנֵּי שִׁיר הַמַּעֲלוֹת –

הֵן מִתַּחַת לְעֵינִי יֵשׁ עוֹד
עַיִן עֲגֻלָּה וְתוֹמַהַת, עוֹצֶמֶת, נִפְקַחַת,
חוֹתֶכֶת, נוֹגַהַת, טוֹעֶמֶת, עֵירֻמָּה מִמִּלִּים,
בָּבַת אֵינִי
הִיא דַּיֶּרֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלִּי

וְכֶתֶם לֵדָה, רוּחַ אֵל קָטָן מֵעַל תְּהוֹם
עַכְשָׁו עַל בֹּהַק מִצְחִי.

מתוך המחזור “אֵינְעוֹד כתבתי לה” (במות אמי)

א.
מִתְקַדֶּשֶׁת בְּהִנּוּמָה שְׁחוֹרָה
יָצְאָה עִם נוֹשְׂאֵי שָׁבְלָהּ
גּוּפָהּ וְנִשְׁמַת אַפָּהּ מִנְחָה לַפַנְטַזְיָה.
רֶגַע לִפְנֵי עוֹד לִבְלְבָה בָּהּ שְׁאֵלָה מְפַלֶּסֶת דִּבּוּר.
אָקוֹרְד אַחֲרוֹן שֶׁלָּהּ
עִרְבֵּל סוּסֵי פֶּרֶא.

ב.
צִפֳּרֵי הַפַּארְק לֹא הִמְתִּינוּ לָהּ וְשָׁרוּ לְבַדָּן בְּלִי מִזְמוֹרֶיהָ.
שַׁחְרוּר וְחוֹחִית, מַיְנָה וְדוּכִיפַת, צוֹצֶלֶת נִכְחֶדֶת
וְהָאֲנָפָה הַלְּבָנָה בַּמַּיִם הַיְרַקְרַקִּים לְבַדָּהּ.
לאֹ זָזָה.
מוֹתָהּ שֶׁל מַלְכָּה בָּשָׂר וָדָם מַקְהִיל עֶרְגוֹנוֹת.
זְמַן הָעוֹרְבִים, מַלְכֵי הַפַּארְק.
וְאִישׁ לְלֹא צֵל עַל הַסַּפְסָל שֶׁהָיָה שֶׁלָּהּ.
אָמוֹק רִיצַת הַלַּיְלָה עַד אוֹר יוֹם מָלֵא.

מתוך המחזור “על אוכף הזמן”

לְבּוֹבִּי בַּאם, הנפאלית שטיפלה באמי

א. שש שנים אחרֵי

יָצְאָה הַנֶּפָּאלִית מִן הַמִּטְבָּח,
חָצְתָה בִּצְעָדִים קְטַנִּים
אֶת הַשָּׁטִיחַ הַגָּדוֹל בַּסָּלוֹן וְהִתְיַשְּׁבָה
כְּמוֹ בַּיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה מִקִּמּוּרֵי שַׁרְשֶׁרֶת הֶהָרִים שֶׁלָּהּ.
הִיא בָּאָה לְדַבֵּר.

בְּעוֹד חֹדֶש, כְּשֶׁהַנֶּפָּאלִית (רַגְלָהּ הַקְּטַנָּה
מִדָּה שְׁלֹשִים וְחָמֵש, גִּיל שְׁלֹשִים וְאַרְבַּע)
תַּהֲפֹךְ לִנְקֻדָּה בָּאֹפֶק בְּפּוֹקָרָה לְמַרְגְּלוֹת הַהִימָלָאיָה,
לְפָחוֹת לֹא תִּשָּׂא כֶּתֶם אִשָּׁה סוֹרֶרֶת
מְפֵרָה סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית.

הִיא תִּהְיֶה אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת, בּוֹהָה בְּשׁוּמְדָּבָר.
שֵׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי מַאֲזִינָה לְרַעַשׁ הַדָּם,
מַקִּיפָה סְטוּפָּה* וּמְגַלְגֶּלֶת תְּפִלָּה.

כְּשֶׁתָּשׁוּב כַּמְצֻפֶּה לְבֵיתָהּ
גַּעֲגוּעִים רַכִּים אוּלַי עוֹד יָבוֹאוּ
כְּמוֹ יוֹנִים בְּעוֹנָה מִתְחַלֶּפֶת
לְנַקֵּר בְּלַחְמָהּ הַדַּל.
_________
* סְטוּפָּה – מקום קדוש.

ב. רחש כלוא בערפל מוחהּ

וַאֲנִי דִּמִּיתִי הֶעָרַת שׁוּלַיִם מְחוּקָה.
אֲבָל רַחַשׁ הָיָה כָּלוּא בְּעַרְפֶל מֹחָהּ.
דָּבָר לֹא זָחַל מִמֶּנּוּ הַחוּצָה
זוּלַת כֶּתֶם אוֹר, חֶלְקַת פָּנִים.
בְּשִׂיחַת פִּתְאֹם מִמֶּרְחַקִּים
רַחַשׁ אִלֵּם קוֹרֵעַ אֶת הַקַּו.
מוּאָה*.  הַזְּמַן בָּא עַכְשָׁו לָקַחַת אֶת מוּאָה שֶׁלָּהּ לְתָמִיד.
 
וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁקִיעָה אֲדֻמָּה אָסְפוּ אֶת אֶפְרָהּ וּפִזְּרוּהוּ בַּנָּהָר.

__________

*  מוּאָה (נפאלית) – אימא.