יערה יקרה שלום, כמה אסוציאציות שחלפו במוחי בעת קריאת ספר שירייך הקסום: זמן בוורטיגו בהנאה רבה עיינתי בספרך ומצאתי את עצמי במערבולת מסחררת, רב חושית בין שירי מסע בדרום אמריקה למגפה ואופק לא מבוית לציפורי מגפה. שם מן התוהו נכתבתי לחיים, פרשתי כנפיים התעוררתי והמשכתי את המסע. התערבלתי אל תיבת אררטונעתי לעבר הקשת בענן מעל […]
ליערה שלום רב, קראתי בספר שיריך קריאה ראשונה והתעכבתי לא מעט על שירים רבים. קודם כל – הרושם הראשון הוא טוב מאד. עוד מדרגה חשובה במעלות שירתך. במייל הקודם שיבחתי את קולאז' העטיפה, שגם הוקדש לו שיר: "כנפי פרפר על שיפוד סיכת ביטחון" (74). המחשת מערכת הניגודים שבשירים. בספר נושאים מגוונים, על ארצות רחוקות וקרובות והכול
סביב השיר 'תור לגלידה' אחרי שעברתי דרך הוורטיגו של השירים התעכבתי על שיר שהזכיר לי חוויה מירבאן בארמניה. מי שביקר שם במוזיאון השואה הארמני, לא יכול היה שלא להיזכר במראות השואה שלנו. ילדים קרועי עיניים, ערמות של גופות, ואיזו טראומה מתמשכת שחדורה בכל דבר בחיים הארמניים עד היום, כמו שהיא חדורה גם פה. אנחנו במנטליות
יערה שלום, קריאה בשירייך מכניסה את הקורא לצדה העמוק ביותר של החוויה האנושית; איש לא חווה אותם וכמו – נותר "חי"; הם עד כדי כך כמו מתקרבים אל קצה גבולם של דברים. אל מהות אחרת "ממיתה" בעוצמתה. שירים רבים רוחשים עצבות גדולה כמו שעת-ערבית היורדת אפלה על יער סבוך. אבל בה בשעה בדומה לקול של ציפור-שיר
על השיר 'לורקה בקפה טורטוני' שָׂמחתי והתכבדתי ליטול חלק באירוע השקת ספר שיריה החדש של המשוררת והאמנית יערה בן-דוד, 'זמן בוורטיגו', שהתקיים ביום שישי האחרון בבית היוצר בנמל תל אביב. בחרתי לקרוא את השיר 'לורקה ב-Café Tortoni , בואנוס איירס'. הנה הוא, ובהמשכו הדברים שאמרתי במעמד מרנין לב זה. לורקה ב- Café Tortoni, בואנוס איירס
לאה ענבל דור פורסם ב'עיתון 77', פברואר-מרץ 2025 יערה בן-דוד, מן המשוררות האיכותיות בשירה העברית כעת, ש'זמן בוורטיגו' הוא אסופת שיריה השמינית, נודדת בין השאר בשירי מסע אל נופי דרום אמריקה; שואבת השראה בקפה 'טורטוני' שבו ישב לורקה, ונמזגת לתוך קולות האוקיינוס האטלנטי הבאים כהד קרנות בפורטיסימו, לצד צלילי טנגו ממאה קודמת, צלילי הסמבה והפסדובלה
האמן הישראלי בתרבויות העולם Read More »
עיתון 77, פברואר-מרץ 2025 חולי ויופי חליתי במחלה הארורה. כרגע איני יכול לכתוב את מדורי כקודם. הריכוז קשה. הכתיבה מייגעת. העייפות משתלטת. אבל גיליתי כי יש דברים שגם זכיתי בהם. אחד מהם הוא ההנאה מקריאת שירה ויופיה. התודעה המטושטשת, קולטת ברגישות יתר דווקא את היופי השירי שמחולל בקורא ריגוש וסיפוק גדול יותר. מן התוהו באחד
עמוס לויתן / מצד זה Read More »
סביב שיר מתוך 'זמן בוורטיגו' תודה על ספר השירים הנפלא הזה, 'זמן בוורטיגו'. בחרתי מתוכו שיר בעל שם פרובוקטיבי ביותר: 'תצפיתן כוכב ארץ, אַיֶּכָּה?'. זאת קריאה נועזת ונוקבת אל אלוהים כמי שאינו ממלא את תפקידו כראוי, והפנייה אליו היא כאל נאשם. זה היפוך התפקידים מספר בראשית, שָׁם אלוהים הוא שבא בתלונה אל האדם: 'אַיֶּכָּה?', כאשר
זמן בוֶרטיגו – הרהורים יש להניח כי ספר שכותרתו 'זמן בוֶרטיגו' רומז על מאפייני השירים שבו. ואכן, וֶרטיגו – מצב של אי-יציבות וטלטול – מהווה את לב ליבו של קובץ השירים הייחודי הזה. הספר הגיע לידי בעיצומה של טלטלה גדולה שתחילתה ב 7.10.23, המשכה ב 12.6.24, ואת סופה מי יידע? הדוברת בשיר הפתיחה משתוקקת לעולם אחר: "קניתי גלובוס מחובר לחשמל