איזון שביר

קילופים

אֵינִי מְעִזָּה לְהִתְקָרֵב לַבַּיִת
שֶׁהִתְקַלֵּף מֵאֲנָשָׁיו
וְלֹא בִּגְלַל הַקּוֹרוֹזְיָה.
שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר הוּא עוֹמֵד כָּךְ
נָקִי מִנְּכָסָיו, מִנְּשִׁימוֹת, מִלְּחָשִׁים, מֵרָאשֵׁי בְּשָׂמִים,
מֵחֲרִיקוֹת חֲפָצִים, מִטַּעֲמֵי לָשׁוֹן וְחֵךְ,
מִידִיעַת גּוּפָהּ שֶׁל אִשָּׁה בְּגִלּוּפִין.
אֲבָל מַה בֶּאֱמֶת אֵרַע בֵּין קִירוֹתָיו,
אִישׁ לֹא יֵדַע לְעוֹלָם.

עֲטִיפוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמֻּנָּחוֹת זוֹ עַל זוֹ
בְּאֵין דּוֹרֵשׁ
הֵן חֵלֶק מֵהַבַּיִת שֶׁנִּבְנָה כְּדֵי לְהִדַּמּוֹת לְעַצְמוֹ,
חוֹשֵׂף קוֹרוֹתָיו מִקִּיר מוּבָס, חָרֵב:
צְדָפִים, אֶבֶן־חוֹל, לְבֵנִים חַדּוֹת כְּמוֹ שִׁנַּיִם
לְלֹא חָלָל בֵּינֵיהֶן אוֹ נְקִישַׁת רַעַד,
שַׁיָּכִים לִזְמַן אַחֵר.

אִלְמָלֵא הַהֶרֶס, הַבְּלָיָה הָיְתָה כָּאן תַּהֲלִיךְ טִבְעִי.
אֲבָל כָּעֵת טוֹפְפוֹת רַגְלַיִם
וּמַקִּיפוֹת אֶת הַבַּיִת
וְאֶת מַה שֶּׁאוּלַי נוֹתַר בּוֹ עֲדַיִן.

בְּלוּז להוד מלכותה

הוֹד מַלְכוּתָהּ עֲדַיִן זְקוּפָה בְּכִסְאָהּ הַמִּתְגַּלְגֵּל,
בַּעֲטֶרֶת כּוֹבָעָהּ הַמֵּצֵל. הִיא מְנִיסָה בִּמְנִיפָתָהּ חַרְקֵי בֹּקֶר
וּמְכִילָה בְּעֵינֶיהָ תְּנוּעַת כָּנָף, מַרְאוֹת וְהִרְהוּרִים.
פַּנּוּ לָהּ דֶּרֶךְ!
הִנֵּה הִיא הַמְרֻפֶּדֶת בַּתַּפּוּחִים,
זְקוּפִים רְצוֹנוֹתֶיהָ.
בְּמֶחֱוַת מַלְכוּת מַצְבִּיעָה בַּחֲטָף
עַל שְׁלָטִים בְּפִתְחֵי חֲנֻיּוֹת,
וַאֲנִי, שׁוֹמֶרֶת הַחוֹתָם שֶׁלָּהּ וְאֵין בִּלְתִּי,
מְגַלְגֶּלֶת אֶת כִּסְאָהּ הָלְאָה
עַל הַמִּדְרָכָה כְּעַל שְׁטִיחַ מַלְכוּת –
רַחַשׁ הַגַּלְגַּלִּים מְדַבֵּר בָּהּ נִכְבָּדוֹת,
וְהַחוֹלְפִים עַל פָּנֶיהָ מַרְכִּינִים רֹאשָׁם לְעֶבְרָהּ.

בְּאַדְנוּת שֶׁל חֲלוֹם שֶׁאֵין בּוֹ עוֹד חֶמְלָה
נוֹסַעַת אִמִּי עַל גַּלְגַּלֵּי זְמַן חֲלַקְלַק
עַד הַמַּעֲצוֹר.

בטרם

אִמִּי מְפוֹרֶרֶת אֶת חַיֶּיהָ לִרְגָעִים צִפֳּרִיִּים
הַפּוֹרְחִים מִזִּכְרוֹנָהּ.
לֶחֶם רֵיחָנִי שׁוּב אֵינוֹ מְדַגְדֵּג אֶת נְחִירֶיהָ.
עֵינֶיהָ נִמְלָאוֹת מִכַּפּוֹת יָדֶיהָ הַפְּתוּחוֹת אֶל
שְׁלַבֵּי הַתְּרִיס שֶׁל מִטְבָּחָהּ,
דָּבָר לָהּ עִם צִפֳּרִים אוֹרְבוֹת רְעֵבוֹת
מְאֻמָּנוֹת לְנַקֵּר מִן הַמַּגָּשׁ,
וְאַחַר לְהַרְקִיד חוּטֵי חַשְׁמַל.
מִתַּחַת לַגַּגּוֹן הַקָּרוּעַ מֵעַל רֹאשָׁהּ
מַפַּל צִפֳּרִים
חָשׁוֹת בְּקִרְבַת הַמַּיִם שֶׁלֹּא הֻמְלְחוּ עֲדַיִן.

שם, באותה נקודה

נוֹדֶדֶת בֵּין הַמַּבָּט הָאַחֲרוֹן
לְבֵין פִּשְׁרוֹ הַמִּתְבַּהֵר עִם הַשָּׁנִים.
בֵּין לְבֵין מִתְמַלֵּא הַזְּמַן
בִּרְעָשִׁים קָשִׁים עַד שֶׁקֶט מֻחְלָט.
עַכְשָׁו רַק אֲנִי מוּל
הָאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין.
מַה שֶּׁלֹּא רָאִיתִי אָז מַכֶּה בִּשְׁאֵלָה.
גַּם אִם אָסִיט אֶת מַבָּטִי וְאַחְזִיר
הוּא יִהְיֶה שָׁם,
בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה.

וְאַחַר כָּךְ כְּמוֹ בִּתְנוּעַת חָתוּל לְאוֹר פָּנָס
יֵצֵא מִן הָעוֹלָם בְּדֶלֶת מִסְתּוֹבֶבֶת.
צֶבַע יַעֲלֶה בִּלְחָיָיו
וּכְבָר אֵינֶנִּי שָׁם.

קָצֶה

שִׁלְהֵי קַיִץ זְהֻבִּים
הֵם קְצֵה הַכְּמִיהָה. וְאַחֲרֶיהָ מָה –
נַדְנֵדָה אִטִּית כְּמוֹ מְרִירוּת עֲדִינָה
נִמּוֹחָה בַּפֶּה.
מִסָּבִיב חֲלָלִים רוֹחֲשִׁים מִתְרַחֲקִים
זֶה מִזֶּה וְנִקְרָעִים כְּעָנָן
מִצּוּרוֹת אָדָם.
מָה עוֹד אוּכַל לוֹמַר
שֶׁלֹּא חַשְׁתִּי עַד אֶפֶס קָצֵהוּ –
לְאַט עוֹלִים סוּסַי,
סוּסָיו שֶׁל פוֹגֶל.

מטמורפוזה

מֶשֶׁךְ הַזְּמַן הוּא תְּלוּי צִפֳּרִים
נִנּוֹחוֹת לְאֹרֶךְ חוּטֵי הַחַשְׁמַל בַּמֶּתַח הַגָּבוֹהַּ.
וְאָז בְּמַשָּׁק אֶחָד גְּדוּשׁ הֶמְיוֹת הֵן טוֹפְפוֹת עַל גַּג בֵּיתִי
כְּשָׁבוֹת אֶל מַלְכוּת אֲבוּדָה
בָּהּ אֲנִי מְצַיֶּרֶת חַלּוֹן וּמוֹתִירָה
חָלָל מִלְּפָנָיו
וְחָלָל מֵאֲחוֹרָיו
לְפַנּוֹת לָהֶן מָקוֹם
הֵיכָן שֶׁהַפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה מְאַפְשֶׁרֶת לִרְאוֹת
אֶת מַה שֶּׁאֵינִי רוֹאָה בְּעֵינֵי הַבָּשָׂר.

דלת מסתובבת

עַל לֹא עָוֶל בְּכַפִּי יוֹצֵאת
וַחֲצִי תַּאֲוָתִי בְּיָדִי.
עַל לֹא עָוֶל בְּכַפּוֹ יוֹצֵא
וְחֶצְיָהּ הַשֵּׁניִ בְּיָדו.ֹ
לַשָּׁוְא מְצַמֵּחַ הַלֵּב דּוֹקְרָנִים
סְגֻלָּה נֶגֶד יוֹנִים מִתְעַקְּשׁוֹת.
בַּזְּמַן הַנֶּעֱרָם גּוּף הוּא נֵדֶר קָטָן
מַסְגִּיר אַהֲבָה, נֶעֱצָר עַל בְּלִי־
מָה

אוֹמְרִים שֶׁבְּלִימָה הִיא צִפִּיָּה בְּטוּחָה,
וּמַה שֶּׁהוֹלֵךְ וְנִגְרָע
כְּבָר אֵינוֹ מַכְאִיב מִנְּשׂוֹא.

זמן אחֵר

בְּשָׁעָה זוֹ בָּהּ עוֹבְרִים מֵחַיִּים אֶל חַיִּים
וּמַשְׁלִיכִים מִכְמוֹרוֹת לִמְצוּלַת הָעֶרֶב הַכָּבֶה

אֲנִי בּוֹרֵאת לִי זְמַן אַחֵר
מִן הָעִגּוּלִים שֶׁאֶבֶן נִרְקַעַת לְמַיִם
וּמִן הַמַּיִם הַסּוֹגְרִים עָלַי בְּעִגּוּל
כְּאִלּוּ הָיִיתִי אִי קָטָן שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן.

זְמַן נִבְרָא מִן הַנִּתּוּר הַקָּצָר שֶׁל צִפֳּרֵי בְּרֵאשִׁית
מֵעֵץ הַדַּעַת לְעֵץ הַחַיִּים.

נ.ב.

לְהַקְדִּישׁ שִׁיר זֶה לַעֲשׂוֹתוֹ
מְעַט לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת מַלְאָכִים,
תַּכְרִיךְ לְעָבָר אוֹ לְעָתִיד בִּלְתִּי נִרְאֶה. לְמִי – אִם בִּכְלָל.
אוּלַי לָזֶה שֶׁהַנֶּצַח חָפֵץ בִּיקָרוֹ, לוֹ אֲנִי מַקְדִּישָׁה אֶת קְרוּאַי,
מְצוֹתֶתֶת, מְצַטֶּטֶת, מְצוֹדֶדֶת, מַשִּׁילָה נַעַל.

לְלֹא פְּרִי וּקְלִפָּה, דַּי בַּגַּלְעִין לְנַפְשׁוֹ.
לָכֵן מוּטָב לְלֹא הַקְדָּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים לְמֶלְצַר:
בְּבַקָּשָׁה קָפֶה שָׁחוֹר לְלֹא מַמְתִּיק וְחָלָב.

קל וחומר

סְפָרִים מְשֻׁמָּשִׁים עַל הַמִּדְרָכָה
כְּמוֹ יֵשׁ עִקֵּשׁ
וְלֹא מֵאַיִן.

רוּחַ רָכְנָה לְעַלְעֵל בַּדַּפִּים,
כֶּלֶב עָצַר וְהִלְחִית. מִישֶׁהוּ מִשֵּׁשׁ
רִחְרֵחַ לִטֵּף רָקַם הִרְהוּר קִפֵּל שׁוּלַיִם
הָלַךְ –

סְפָרִים. קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים.

סְפָרִים בְּלָאו הָכֵי
חוֹזְרִים תָּמִיד בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ
כְּמוֹ מִמַּסַּע לְוָיָה חֲסֵרִים אֶחָד.